פסק-דין בתיק ת"א 29335-08

פסק הדין ניתן בתביעה אשר הוגשה והוגדה בתור תביעה חוזית ושטרית מטעם התובעות נגד מכינה בסך של 353,999 ש"ח וכן בתביעת התובעת שכנגד, תביעה כספית אשר הוגשה נגד הנתבעות שכנגד בסך של 2,000,000 ש"ח.

טענות התובעות

1.      התובעות/הנתבעות שכנגד הן חברות פרטיות הנמנות על קבוצת "כלמוביל" ועוסקות בין היתר ביבוא ושיווק של כלי רכב שונים וחלפים לכלי רכב (להלן יחד: "התובעות").

2.      הנתבעת/תובעת שכנגד, ע.נ. מכינה 1994 בע"מ, היא חברה פרטית העוסקת בין היתר ביבוא ושיווק של חלקי חילוף, ובזמנים הרלוונטיים לתובענה נהגה לרכוש חלקי חילוף שונים מהתובעות (להלן "מכינה").

3.      במהלך החודשים אוגוסט עד נובמבר 2006 רכשה הנתבעת מהתובעת 1, כלמוטרייד 2002 בע"מ (להלן "כלמוטרייד"), חלקי חילוף שונים תמורת סך של 290,480.96 ש"ח בהתאם ל- 17 חשבוניות מס אשר צורפו כנספחים א'1-א'17 לכתב התביעה.

4.      במהלך חודשים נובמבר 2006 עד יוני 2007 רכשה הנתבעת מאת התובעת 2, כלמוביל בע"מ (אשר תכונה "כלמוביל"), ובאמצעותה חלקי חילוף שונים תמורת סך של 36,013.31 ש"ח בהתאם ל- 6 חשבוניות מס אשר צורפו כנספחים ב'1-ב'6 לכתב התביעה. החלפים הנ"ל סופקו לנתבעת, אולם הנתבעת לא עמדה בתשלומיה באופן סדיר ובמועד אלא הזרימה מדי פעם כספים על חשבון חובה בכרטיסי הלקוח, ולא בהכרח בזיקה ישירה לחשבוניות הספציפיות, כעולה מכרטסות הלקוח אשר צורפו לכתב התביעה וסומנו נספחים ג'1-ג'2.

5.      במצב דברים זה, ולאחר זקיפת התשלומים הראשוניים לחשבוניות המס הראשונות (לפי שיטת תשלום FIFO), נותרו 23 חשבוניות אחרונות ללא פירעון.

6.      לגבי החשבוניות שהוציאה כלמטרייד, זוכה חשבונה של הנתבעת אצל כלמוטרייד בסך של 6,386.06 ש"ח והיא נותרה חייבת סכום כולל של 284,094.93 ש"ח. על חשבון החוב הנ"ל מסרה מכינה לכלמוטרייד בין היתר תשעה שיקים בסך כולל של 135,853 ש"ח (נספחים ד'1-ד'9 לתביעה) אשר הוצגו לפירעון אולם חוללו ע"י הבנק הנמשך.

7.      מכאן תביעת התובעות אשר מורכבת מחוב לכלמוטרייד בסך של 284,094.93 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בסך של 29,982.92 ש"ח נכון ליום 21.05.2008 ובסך כולל של 314,078 ש"ח וכן חוב לכלמוביל בסך של 36,013.31 ש"ח הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בסכום של 3,908.02 ש"ח נכון ליום 21.05.2008 ובסך כולל של 39,921 ש"ח.

טענות מכינה

8.      מכינה טענה כי פרעה את החוב מושא התביעה וכי החוב הנטען אינו נובע כלל ועיקר מחשבוניות אלה אלא מחשבוניות קודמות וכפי שיפורט להלן, כאשר מכינה אינה חייבת בגין חשבוניות כלשהן. מכינה כפרה במיוחד בפירעון ע"פ שיטת FIFO וטענה כי נהגה לשלם מפעם לפעם בגין החשבוניות שהומצאו לה.

9.      מכינה הוסיפה וטענה כי פרץ סכסוך בין הצדדים אשר בא לידי ביטוי במכתבו של בא כוח מכינה מיום 12.06.2006 אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה, שבו צוין בין היתר כי התובעות דרשו ממכינה להתנות את המשך ההתקשרות בהמצאת ערבות בנקאית בסכומים אדירים. כן נטען כי נערכה פגישה במשרדי מכינה ביום 22.6.2006 שבה הגיעו הצדדים להסכם בקשר לתנאי סיום ההתקשרות ביניהם.

10.  לטענתה של מכינה, התובעות לא עמדו בהסדר זה וכתוצאה מכך נשלח מכתב נוסף של בא כוח מכינה לתובעות מיום 18.12.2006 (נספח ב' לכתב ההגנה), והתובעות השיבו במכתב מטעמן מיום 24.12.2006 (נספח ג' לכתב ההגנה). לאחר מכן הוחלפו מכתבים נוספים אשר צורפו אף הם לכתב ההגנה והתקיימה פגישה נוספת בין הצדדים ביום 11.02.2007 שבה הוסכם לאפשר בדיקת החשבונות של הצד השני באמצעות מנהלי החשבונות מטעמם. מכינה ביקשה לבדוק את החשבוניות אשר נעשה לגביהן ניסיון התאמה על רקע כרטיסי הלקוח, ועלה כי החשבוניות לא היו מוכרות לה ועל כן דרשה לבחון את תעודות המשלוח בגינן. בהמשך לדרישה זו קיבלה מכינה מהתובעות תעודות משלוח, אולם הן לא היו חתומות ע"י מכינה או מי מטעמה - דבר שהסביר מדוע לא התקבלו אצל מכינה חשבוניות בזמן אמת.

11.  נוסף על כך נטען כי התובעות הודו באמצעות הגב' אורלי, מהנהלת החשבונות שלהן,  כי מכינה זכאית לזיכויים שלהן היא טוענת והובטח להעביר את סכומי הזיכויים לחשב, אולם לא טרחו לחזור אל מכינה בעניין זה, כשלגרסתה היא זכאית לזיכויים בסך של 150,000 ש"ח לפחות.

12.  כמו כן נטען כי עם הפסקת אספקת חלקי החילוף למכינה, נתקעה מכינה עם מלאי במחירי עלות של 103,800 ש"ח ובמחיר שוק של 120,000 ש"ח לפחות, והתובעות סירבו לקבל את המלאי אשר היו יכולות לשווקו אף במחיר גבוה ממחיר העלות, ועל כן מכינה זכאית לחייב את התובעת בגין יתרת המלאי הנ"ל.

טענות בתביעה שכנגד

13.  במהלך חודש יוני 2003 התחייבה כלמוטרייד למכור למכינה חלפים שאותם מייבאת כלמוטרייד במחירי עלות ובתוספת 7% לפי COST+7% על מנת שמכינה תשווק אותם ללקוחותיה. אולם כלמוביל הפרה את ההסכם עם מכינה וסירבה להכיר בהתחייבותה של כלמוטרייד כאמור. כתוצאה מההפרה הזו של ההסכם מצידה של כלמוביל נגרם למכינה נזק אדיר.

14.  בכתב התביעה שכנגד נטען כי בחודש מאי 2003 נערכה ישיבה ביוזמתו ובתיווכו של מר סקורניק, בהיותו מנכ"ל כלמוטרייד בנוכחותו של מר אמיר לפיד ששימש מנהל החלפים בכלמוביל ובנוכחותם של מנהלי מכינה מר ניסים אוסטובי ועופר בושארי, וזאת בהמשך להצעה של מכינה לקדם עסקה בנוגע לחלפי יונדאי. מכינה סברה כי יש בעסקה שהוצגה לה כדי להרחיב את פעילותה השיווקית של חלפי יונדאי, תוך מתן אפשרות טובה יותר להתחרות בשוק הפרללי. הצדדים לא הגיעו להסכמה, וסוכם כי אף צד אינו מחויב למשנהו בדבר.

15.  בחודש יוני 2003 התקיימה פגישה נוספת שבה נפגשה מכינה עם נציג קוריאני מיונדאי, בהתאם להנחיות כלמוביל, ועל כן סברה כי הסכם השיתוף בין הצדדים יוצא לפועל על כל המשתמע מכך. אולם כחודש ימים לאחר מכן התקשר מר לפיד למכינה והודיע לה כי מנכ"ל החטיבה, מר שביט, מתחרט על ההסכם ואינו מוכן לייבא עבור מכינה חלפים ביבוא ישיר בתנאים שסוכמו בין הצדדים בפרט, ובשום תנאי בכלל, אם כי מר סקורניק הציע למכינה פיצוי, הנחה נוספת בת 3%, למוצרים שהוא מוכר לה. לטענת מכינה, אף במהלך שנת 2004 ובעקבות פניותיה, מסר מר סקורניק כי הוא מבטיח לעשות הכול על מנת לשכנע את מנהלי כלמוביל לעמוד בהסכם, וכן הביע תקווה שהדברים יסתדרו. בהמשך אף הציע מר סקורניק למכינה להחליף את חברת גרינברג אשר פעלה בתחום ולקבל את זכויות ההפצה האזוריות של החלפים המכניים, ומכינה ניאותה לקבל הצעה זו והחלה להיערך לביצועו בהתאם.